Quotessence
Home / Quotes / Quote by H.W. Brands

Quote by H.W. Brands

Work

American Colossus: The Triumph of Capitalism, 1865-1900

Browse quotes and source details for this work. more

Author

H.W. Brands

Browse famous quotes and profile details for H.W. Brands. more

You May Also Like

“The beating soon had Laurelene nearly senseless. The carbineer began to tear away her hempcloth robe and when she tried to crawl away he dragged her back and punched her face until she lay unresisting, her legs bare and apart. He's done this before, so this is what it's like to be violated, she thought as he settled down on top of her with a long, shuddering sigh. Anything, anything, just no more beating, she thought, her eyes closed.”

RapeHelplessnessPowerlessnessSexual ViolenceLearned HelplessnessViolated
Book:The Miocene Arrow
Create image

“...many of my young patients are genuinely incapable of managing their own lives. Their parents have taken the reins...They have reached the conclusion that not only are they poorly equipped to deal with life, there's nothing they can do about it. They have no options or sense of agency. The term for that is learned helplessness: the belief that nothing you do can impact your environment. Accumulated disability is "I don't have the skills to do this." Learned helplessness is "It doesn't matter what I do. I'm powerless." These two conditions are intertwined - the teenagers' accumulated disabilities give credence to their belief that they don't have the skills or courage to change their situation.”

TeensLearned HelplessnessAccumulated Disability
Book:Ready or Not: Preparing Our Kids to Thrive in an Uncertain and Rapidly Changing World
Create image

“When groups experience learned helplessness, the dynamics closely resemble those seen in individuals. Prolonged exposure to external forces—like systemic policies or enduring patterns of exploitation—can lead the group to internalize a belief that it has little to no control over its circumstances. With repeated failures to bring about meaningful change, collective confidence begins to fade. Over time, this belief in powerlessness results in disengagement, as the community stops participating actively or fighting to alter its conditions. Instead, they find themselves waiting for external solutions rather than taking charge of creating their own.”

LeadershipAfricaLearned Helplessness
Book:Rethinking Leadership in Afria: Reflections on Dependency and Learned Helplessness
Create image

“... לא היה צריך להתגלגל באכסניא זו, שמזונותיה כחושים ופשפשיה שמנים, שמוציאים ממנו את דמו בלילה כבעליהם שמוציא ממנו דמיו ביום ... לאו כל אמנון זוכה לתמר, ולאו כל שלמה מוצא את שולמית. כמה היה ליבם הומה כשהיו יושבים בחוצה לארץ והיו קוראים באהבת ציון על תפארת בנות ציון המצוינות. עכשיו שהם דרים בירושלים עדיין לא זכו לראות מאותה התפארת. אפשר שבאמת צדקו חז"ל שדרשו את שיר השירים דרך משל ומליצה. ... הניחה שפרה את ראשה על ליבה של אמה, ובכתה. נסתכלה בפניה הנאות והנוגות, זה הנוי העגום שגרם לאותה צרה, שאותו בחור נתן עיניו בה. רבקה לא זכתה ליופי כזה, אף על פי כן נשא אותה פייש. ספק אם נסתכל בה, ספק לפני החתונה וספק אחרי נישואיהם.”

Only Yesterday
Author:Agnon, S.Y.
Create image

“נתלקטו כשישים איש ועשו להם חברה , וקראו לאו תה חברה "אחוזת בית , " על שם שכל אחר ביקש לע שות לו בית בארץ אחוזתנו . ... נבנה לנו רובע מיוחד מחוץ לעיר (יפו) ונבנה לנו בתים נאים וניטע לנו לפני כל בית גינה קטנה , ונעשה לנו רחובות רחבים ויש רים ונשרה את רוחנו , רוח ישראל הטהורה על המ קום . ולכשנזכה , נעשה לנו מעין אבטונומיה . ... נתן כל אחד עשרים פרנק להוצאות ראשונות והתחילו מבקשים להם קרקע. מצאו קרקע במדברה של העיר, אבל דמי קרקע לא מצאו ידם לשלם ... לקחו להם קרקע, שקצתה הררי חול וקצתה גיאיות ועמקים. שכרו להם פועלים להתקין את הקרקע ולהכשירה לבנין בתים. עומדים להם חברינו ועוקרים הרים ושופכים את החול לתוך העמקים, ומביאים אבנים מן הים וקובעים אותן בחול ומשווים גומות. ... וקול מפוצץ והולך מן המחצב שמביאים משם אבנים לבנין וריח של אבק שריפה מפעפע. לא קול מלחמה ולא ריח של מלחמה, אלא קול בנין וריח יישוב. וכבר מבצבץ מן החולות כמין כביש, שנותן לרגליו של אדם עמידה ותוקף. ואנשים ונשים ותינוקות באים מיפו ומנסים את רגליהם על הכביש. וראה זה פלא, הכביש אינו שוקע והרגל אינה טובעת בחול. ... ויש שמלגלגים על חברי אחוזת בית, שרוצים לבנות על החול, שסופם מוכן להם מלכתחילה, כמשל הידוע של הבונים על החול. ולא עוד, אלא מוסיפים הוצאות על הוצאותיהם, שהרי פרנסתם בעיר, ויצטרכו להוציא שכר עגלה, ואין צורך לומר התינוקות שצריכים לבית הספר. ... תיירים שבאו אחר כל לסייר את הארץ וראו שכונה חדשה ונאה זו של ששים בתים קטנים שנקראת תל אביב, וכל בית מוקף גינה קטנה וכל הרחובות נקיים, ונערים ונערות משחקים ברחובות, וזקנים יושבים סמוכים על מקלותיהם ומתחממים בחמה, אותם תיירים לא היו מציירים לעצמם שמקום זה היה שומם מאין יושב וסכסוכים הרבה היו בין הבונים.”

Only Yesterday
Author:Agnon, S.Y.
Create image